זיהומים

זיהום הינו תהליך של התיישבות מזיקה של גורם זר בגופנו. הגורם המזהם יכול להיות חיידקים, טפילים, פטריות, נגיפים, וירוסים ועוד.
קיימת חשיבות גדולה בהבנת גורמי הזיהום, כדי שנוכל ללמוד ולהימנע בהעברתם מחולה לחולה.

הזיהומים השכיחים ביותר בביה"ח :

  1. דרכי שתן – 40% –  הסימפטומים לכך הם כאבי-בטן, שינוי בצבע השתן, תכיפות במתן שתן, צריבה במתן שתן, לעיתים גם חום, אך לא חייב בשלב הראשון.
  2. מחזור הדם – כ-20% –  הסימפטומים הינם שינויים בהתנהגות, הרגלי אכילה, צבע עור וחום גבוה מאוד או נמוך מידי.
  3. פצע ניתוח – כ-16% – במקרה של שינוי בצלקת הניתוח תוך תשומת לב לאודם, ריח, וטמפרטורת אזור הצלקת, וכל שינוי אחר בתפרים של הצלקת..
  4. דרכי נשימה – 5% – בא לידי ביטוי בעיקר אצל חולים מונשמים.

בבית חולים ניתן להדבק בזיהומים בחדרי ניתוח, מחלקות אשפוז, דיאליזה ובמטבח.

מנגנון ההדבקה

  1. דרך מכשירים : קטטר, טובוס, ברנולה.
    בקטטר שתן ניתן לראות זאת דרך שינויים בצבע שתן, וחלקיקים שמופיעים בשקית השתן.
    טובוס הזיהום מתבטא בהפרשות מרובות. האבחנה נעשית דרך בדיקות דם.
    ברנולה – מסביב למקום החדרת המחט לשים לב אם יש אודם, נפיחות ותלונות של החולה על כאב.
  1. אויר – הדבקה דרך "טיפות", דרך התעטשות, שיעול ואויר מזוהם מסביב.
  2. דם ונוזלי גוף, כגון : רוק, מיץ קיבה, מרה, הפרשה מפצע, שלשול.
  3. מזון ומים – מזון מקולקל ומים עומדים.
  4. העברה מאדם לאדם, יש להקפיד על שטיפת ידיים והגיינה אישית.

איך הזיהום מועבר מאחד לשני?  

א.   ההדבקה בזיהום יכולה להיות בעקבות מגע ישיר, חשיפה לאדם אחר חולה.

ב.   ההדבקה יכולה להיות גם במגע עקיף, כשהגורם המדביק אינו סובל עצמו בזיהום,

ונגרם במקרה של:

*    נגיעה במשטחים מזוהמים

*    אכילת מזון שמכיל גורמים מזהמים

*    חשיפה לנשא של הגורם המזהם כגון: יתושים, חרקים וכינים.

ג.   סיכון גבוה בעת ביקור בבי"ח

*   בין חולה לחולה.

*   בין אנשי הצוות, וכמו כן בין הצוות לחולים.

*   מבקרים 

קיימים שני סוגי התפרצויות

  1.  התפרצות זוחלת – עליה פתאומית של זיהומים מגורמים שונים
  2. התפרצות חדה – עליה פתאומית של זיהומים מאותו סוג של חיידק ,

אם שני אנשים ויותר חולים באותה מחלה ניתן לחשוד שזה זיהום נרכש.

תפקיד החקירה של גורמי המחלה

חשוב לנו לבלום את ההתפרצות של הזיהום, לזהות את גורמי הסיכון,

לזהות את החיידק, ע"מ לטפל במקור הבעיה ולעצור את ההתפשטות המחלה.

ולכן חשוב לפנות לרופא במקרה של תסמינים שיכולים להעיד על זיהום.

חמשת הדרכים להעברת זיהומים :

נציין שלושת הראשונים הרלוונטים והשכיחים לבתי חולים :

  1. באמצעות מגע.
  2. באמצעות "טיפות", שיעול וכו'.
  3. באמצעות אויר
  4. באמצעות מוביל משותף – אדם שהגיע למקום ציבורי והדביק אחרים.
  5. באמצעות עקיצה או נשיכה למשל יתושים ובעלי חיים בכלל.

אמצעי זהירות

הכרחי לשמור על אמצעי הזהירות,  לא משנה מה תהיה האבחנה, יש להקפיד בעת ביקור חולה ובמעבר בין חולים בזמן ביקור בבתי חולים.
בכל מצב יש להיזהר, להימנע ממגע אפשרי עם דם, נוזלי גוף (פרט לזיעה), הפרשות, להימנע ממגע עם עור לא שלם וריריות.

אמצעי הזהירות כוללים :

  1. הקפדה על רחיצת ידיים .
  2. שימוש בכפפות אם ניתן בעת ביקור בבי"ח.
  3. במחלות מסוימות שימוש במסכה, משקפי מגן.
  4. לבישת חלוק במקרה של חולה הנמצא בבידוד.

לידיעה רחצה וחיטוי ידיים: מורידים באופן משמעותי את כמות הזיהום.
יש לשטוף ידיים עם מים וסבון, וחיטוי ידיים עם תמיסות המיועדות לכך.
מתי לרחוץ ידיים? לפני ואחרי כל ביקור אצל אדם חולה, במעבר מחולה לחולה, לאחר הסרת כפפות, בכל מגע עם דם הפרשות ונוזלי גוף.
בטיפול בזיהום באותו חולה במעבר בין אזורי טיפול שונים ( אם יש לו מספר פצעים) הסדר המקובל הוא ממקום נקי אל מקום הזיהום, כלומר את האזור המזוהם לטפל בו בסוף.

כללים חשובים ברחיצת הידיים.

  1. פיתחו את ברז.
  2. הרטיבו את הידיים במים זורמים.
  3. שימו סבון נוזלי בכף היד.
  4. יש לשטוף היטב את הידיים כ- 10, 15 שניות.
  5. יש לשטוף במים זורמים.
  6. נגבו היטב במגבת נייר.
  7. סגרו את הברז בעזרת המגבת.

שמירה על ההגיינה היא האחריות של כולנו, ניתן למנוע זיהומים רבים, ע"י הקפדה על הגיינת ידיים וסביבה טיפולית הגיינית בבית ובבתי החולים.

הצוות הרפואי בבית החולים הסיעודי משכנות זהב מאחל לכולנו רק בריאות!!!!

מניעת זיהומים
תוכן עניינים

לפרטים נוספים

לפרטים נוספים ולתיאום פגישת ייעוץ

שתפו את המאמר

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך

תזונה נבונה בגיל השלישי

תזונה נבונה בגיל השלישי

הרפואה המתקדמת והטכנולוגיה המתחדשת בימינו ,מביאות עמן עלייה בתוחלת החיים. במקביל , בשנים האחרונות ניתן גם דגש גדול על תפקוד האדם המזדקן ואיכות חייו .

מחלת ההנטינגטון

מחלת ההנטינגטון

"מחלת הָנְטִינגְטוֹן" תוארה כבר בשנת 1872 על ידי ג'ורג' הנטינגטון אבל ידעו עליה כבר בימי הביניים. בגלל מאפייניה התורשתיים וההרסניים בקרב המשפחות הנגועות, מושקע מאמץ

אוסטאופורוזיס בגיל המבוגר

אוסטאופורוזיס בגיל המבוגר

בעיית צפיפות העצם קיימת גם אצל גברים וגם אצל נשים, בעיה זו גורמת לשברים מרובים בגיל המבוגר הסיבות לנפילות הם: 1. ראיה מוגבלת 2. הליכה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן